לרנר מאיר נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א

החלטה

ביום 28.4.09 ניתן לחייב הפטר חלוט מיד לאחר שהוכרז פושט רגל.

לאחר ההפטר עתר המבקש לכלול את הנושה, המוסד לביטוח לאומי, כאחד הנושים שעליו חל צו ההפטר ולמעשה עתר לפטור אותו מהחוב למוסד לביטוח לאומי לאחר שניתן לו צו הפטר מחובותיו, הגם שהחוב נובע מתשלום מזונות ששילם המוסד לביטוח לאומי תחת החייב.

הגם שמקובל על החייב כי סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת רגל מחריג את חוב המזונות מצו ההפטר הרי שלטעמו ההחרגה חלה רק על חוב מזונות "הנובע ישירות מפסק הדין למזונות" ואין החריג חל על חוב למוסד לביטוח לאומי גם אם הוא נובע ממזונות.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המוסד לביטוח לאומי, בעמדת הכנ"ר ובתשובת החייב - ראיתי לקבל את עמדות המוסד לביטוח לאומי והכנ"ר, הרואים בעין אחת את הסוגיה, ובהתאם לעמדתם המקובלת עלי, אני קובעת כי החוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום מזונות ששילם המוסד במקום החייב, הוא חוב בר תביעה וצו ההפטר אינו מפטיר את החייב מחבותו לפרוע את החוב, בהתאם לסעיף 69(א)(3) לפקודה.

שאלה דומה כבר נדונה בבית המשפט העליון בענין ע"א 6810/05 בר הראל נ. הכנ"ר (6.11.06) וכך ניסח כבוד הנשיא א. גרוניס (בתוארו אז כשופט) את השאלה:

"השאלה היחידה העומדת על הפרק עתה היא האם ההפטר שקיבל המערער בגדר הליך פשיטת רגל יחול אף לגבי חוב מזונות לבנותיו ולמי שהינה היום גרושתו..."

וזו תשובתו:

"הכלל הקבוע בסעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, הוא שחוב מזונות עומד בתוקפו חרף הפטר אלא אם בית המשפט הורה אחרת. הואיל ומדובר בחוב מזונות שהצטבר במשך שנים רבות, ועוד לפני שהמערער נקלע לקשיים, אין צידוק שההפטר יחול לגביו. כפי שנאמר לא אחת, הן בבית משפט זה והן בערכאות אחרות, המערער רשאי להעלות טענותיו בעניין המזונות בבית המשפט למשפחה ובלשכת ההוצאה לפועל...".

כך ראו פש"ר (חי') 258/06 בבש"א 8254/08 הגיעה כבוד השופטת הורוביץ לאותה מסקנה לאחר שתמכה את החלטתה בדברי בית המשפט העליון בע"א 6810/05 הנ"ל, ואלה דבריה:

"סעיף 69 (א) לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 קובע בהי לישנא:

"(א) צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:

(1)...

(2)...

(3) חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה".

אין דרך לקרוא את סעיף 69(א)(3) כפי שטוען ב"כ החייב וכך גם קבעה הפסיקה. צו הפטר שניתן לחייב בפשיטת רגל איננו יכול לפטור אותו מחוב בגין אי תשלום דמי מזונות ילדים".

אף לטעמי אין כל דרך אחרת לקרוא ולהבין את הוראת החוק המחריגה מצו ההפטר את חוב המזונות, בין שנבע מחובת החייב באופן ישיר ובין שנבע מחיובים בגין תשלומי מזונות ששולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי בגין פסק דין מזונות, פרשנות המתיישבת עם הרציונל הסוציאלי, כי בעת מצוקה כלכלית של החייב לשלם מזונות שחויב לשלם, מושיטה החברה עזרה למי שזכאי לקבל את המזונות הללו כדי לא להביאו לחרפת רעב וכדי להקל על מצוקת הזכאים למזונות- זוהי הסיבה שהחברה הטילה על המוסד לביטוח לאומי את חובת תשלום המזונות עד שהחייב יוכל למלא אחר החיובים הללו באופן עצמאי.

קרי, אני סבורה כי בעת שהוטל על המוסד לביטוח לאומי לשלם את המזונות בהתאם למדד שנקבע בחוק, היתה מטרת המחוקק להבטיח אמצעי מחייה לזוכים ולעזור להם לקבל מזונותיהם ולא לשחרר את החייב מחובתו לשלם מזונות. בודאי לא היתה המטרה להטיל על הציבור את המעמסה הכספית לתשלום מזונות - חובה החלה על החייב, ולפטור את החייב מתשלום המזונות שללא עזרת המוסד לה זכו הנזקקים בעזרת המחוקק, ממילא לא היה החייב מופטר בעת מתן צו ההפטר.

מכל אלה הגעתי למסקנה כי החוב למוסד לביטוח לאומי אינו כלול בגדר צו ההפטר, ואני דוחה את בקשת החייב.

המזכירות תשלח ההחלטה לחייב, לכנ"ר ולמוסד לביטוח לאומי.